תכנון בית עלמין

תכנון בית עלמין הוא עניין מורכב ויש להביא בו בחשבון הרבה אלמנטים. 

בשל הנושא הרגיש בו עוסקים, יש חשיבות גדולה הרבה יותר לתכנון המוקדם שלו. יותר חשיבות למשל מתכנון ובניה של בניין מגורים או מוסד ציבורי אחר. בין ההיבטים הרבים שניתן למנות בתכנון בית קברות, נמצא ההיבט הדתי. 

בישראל חיות זו לצד זו 3 הדתות המונותיאיסטיות הגדולות בעולם: היהדות, הנצרות והאסלאם.

 לכל דת סט חוקים וערכים מופרד וברור, שנועד לקיים את מצוות אותה דת וחוקי עשה ואל תעשה.

 המוות, הטקסים הנלווים אליו וההתמודדות עם הכאב והאובדן, הם אלו שעומדים בבסיסו של כל בית קברות. יחד עם זאת, יש להביא בחשבון את הדת אליהם משתייכים הנפטרים בתכנון בית קבורה. 

השוני בין תכנון בית עלמין צבאי לתכנון בית קברות אזרחי 

תכנון בית עלמין צבאי ותכנון בית קברות אזרחי גם הם שונים זה מזה מכמה בחינות. המנהג לפיו מפרידים בין קבורה של אנשי צבא ואזרחיים החל כבר במאה ה-19 והוא נועד על-מנת לחלוק כבוד מיוחד למוות ההרואי של החיילים שנפלו בקרבות ובמלחמות. בישראל, בה נהוג יום זיכרון לחללי מערכות ישראל, יש לדבר חשיבות מיוחדת. תכנון בית קבורה צבאי הוא עניין ממלכתי לכל דבר המנוהל על-ידי משרד הביטחון ומשום כך יש לו פורמט קבוע החל מטקס הקבורה והתבנית של הכיתוב על מצבות הנופלים וכלה בהקמת רחבת טקסים מסודרת הצמודה למקום הקבורה, על-מנת לקיים בה את טקס יום הזיכרון השנתי. עוד היבט בתכנון בית עלמין צבאי הוא העובדה שנוהגים לקבור בו את החללים בארון ואילו באזרחי הנפטרים נקברים עטופים בטליתות בלבד. הסיבה לשוני הזו נעוצה ברצון לשמור על כבוד המת. לנוכח הנסיבות הטרגיות בהן נהרגים חיילים, השאיפה היא לשמור על ההלוויה מכובדת ככל שאפשר ולא לחשוף את העובדה כי יש מקרים בהם גופותיהם לא שלמות. על-מנת לא לעשות איפה ואיפה, קבע החוק הצבאי כי כל החיילים יקברו בארונות ועניין זה נלקח בחשבון בתכנון בית קבורה צבאי משום שיש לתת את הדעת גם למרחק בין חלקה לחלקה. 

תכנון בית קבורה לפי סוגים 

אפשר לחלק את התחום של תכנון בית קברות לפי ההיבט הפיזי של הקבורה. כיום, ניתן למנות ארבעה סוגים של מבני קבורה, שתכנון בתי קברות מביא בחשבון: קבורת שדה- מדובר בקבורה של אדם יחיד שעל אף העלות הנמוכה שלה, תופסת מקום רב. ממדי שטח הקבורה הם קבועים מראש (240X105) ובחישוב כללי מכיל 250 נפטרים בדונם. את הסוגיה הזו מביאים בחשבון בתכנון בתי קברות, יחד עם אלמנטים בסביבת בית הקברות כמו כבישים, מבני שירות ועוד. קבורה זוגית- כאשר עוסקים בתכנון בית קבורה, יש להביא בחשבון כי בני משפחה אחת או בני זוג ירצו להיטמן זה עם זה. לכן, קבורה זוגית מאפשרת קבורה של שני בני זוג זה מעל זה, בשטח שזהה לשטח הקבר של אדם יחיד. השיטה הזו צוברת תאוצה בשנים האחרונות בתכנון בתי קבורה חדשים ושיפור הקיימים, משום שהיא מאפשרת הכפלה של מספר הנטמנים לדונם – מ 250 ל 500. קבורה רמה-זהו תחום חדש יחסית בישראל בכל מה שקשור לתכנון בתי עלמין. מדובר בטכניקת בניה המאפשרת ניצול של הקרקע לגובה וקבורה של יחיד או של זוג, במפלסים שונים. שיטה זו מעלה משמעותית את מספר הנטמנים בדונם והוא עולה מ 250 בלבד ל 1500. על-אף החיסכון המשמעותי במקום, יש לשיטה זו חיסרון אחד והוא העלות הגבוהה שלה לנוכח ההקמה והבניה של תקרות, עמודים, מדרגות, שבילים ותשתיות בשטח משופע. לכן, מי שעוסק בתכנון בתי קבורה צריך לקחת בחשבון גם את הגורם המשמעותי הזה בזמן תכנון בית קברות. קבורה רבודה (הנקראת גם קבורת סהנדרין)- בשיטה זו טומנים את הנפטרים בכוכים מיוחדים והיא נועדה לשמש לחסכון משמעותי ביותר: ניתן לקבור בה 2000 נפטרים (בניגוד ל 250 בלבד) בדונם. יחד עם זאת, מעבר לעלויות הגבוהות יש לשיטה זו חסרון נוסף. הציבור הרחב מתקשה "לעכל" את שיטת הקבורה החדשה הזו, שמצריכה זמן הסתגלות מנטלי ופסיכולוגי אחרי דורות שלמים בהם הקבורה נעשתה אך ורק בקבורת שדה. לכן, על אף שהרשויות המקומיות מנסות לעודד תכנון בתי קבורה המבוססים על קבורה רבודה, יש שלוקחים גם בחשבון את תגובות הציבור הרגיש למהלך הזה. בכל מקרה, לפי תוכנית מתאר ארצית שקבעה מדינת ישראל (תמ"א 19), שטח בין עלמין לא יעלה על 300 דונם. לכן, תכנון בין קבורה במקום בו צפיפות האוכלוסייה גדולה יחסית וההיבטים הלוגיסטיים והגיאוגרפיים דורשים כי בין העלמין יהיה סמוך אליה, דורש חשיבה מוקדמת לגבי סוג הקבורה שתהיה בו: קבורת שדה, קבורה רמה, קבורה רבודה או שילוב שלהם. 

אתגרים נוספים בתכנון בית קברות 

את ההשראה לתכנון בית קברות ובניה שלו, שואבים בעיקר מבתי קברות בארצות אחרות, בהם מורגלים לקבורה של אוכלוסייה גדולה יחסית. ישראל, שהחלה כמדינה עם אוכלוסייה דלילה, גדלה במהירות ומספר האזרחים בה גדול פי כמה וכמה ממה שהיה ביום הקמתה. זאת ועוד, הצפי הוא כי בשלושים השנים הבאות לבדן, האוכלוסייה תכפיל את עצמה ותגיע ליותר מ 15 מיליון נפשות. לכן, בהתמודדות עם מציאת פתרונות קבורה הולמים, לא נותר אלא לדלות רעיונות ארכיטקטוניים הנפוצים בבתי קברות בחוץ לארץ ולעיתים להתאים אותם לאופי החיים והקהל בישראל. בעוד שבעבר היה דגש רב על תכנון בתי קבורה לפי מיקומם, הנוף הייחודי שסובב אותם או אתרים חשובים בדרך אליהם ובסביבתם, כיום השיקול העיקרי הוא מציאת שטח בניה פנוי, תוך התפשרות על פרמטרים אחרים שבעבר היו בגדר חובה. 

מציאת מקום לבניה של בית עלמין 

אתגר נוסף הוא מציאת המקום לבניה של בית עלמין חדש. גם כאן נכנס לתמונה ההיבט הדתי. לפי ההלכה היהודית, יש להמתין לתחיית המתים ולכן, אין לפתוח את קבריהם ולהזיז את גופות הנפטרים. כתוצאה מכך, אין אפשרות לפנות בתי קברות קיימים למיקום אחר, לטובת שיפוץ או לטובת הסבתם למטרה אחרת. הפתרון היחיד הוא תכנון בתי קבורה במיקומים חדשים, מה שמגביר את הלחץ למציאת שטחים ריקים ובניית קברים לגובה על-מנת למקסם את המטרים הרבועים הנתונים בהם. מצוקת מקום זו הובילה את המשרד לשירותי דת, להוביל מהלך בו יהיה ניתן לנצל שטח פנוי לקבורה גם במועצות אזוריות. עד היום, דאגה כל מועצה כזו לנפטרים מבין תושביה, גם במחיר של שטח רב שאינו מנוצל (למשל, ביישוב עם אוכלוסייה דלילה, נותר מקום רב ולא מנוצל לקבורה בבית הקברות). כיום, תכנון בתי קבורה תופס כיוון חדש, כמעט עסקי והתכנון הוא שבית עלמין יתן מענה גם לתושבים המתגוררים בסביבתו. אולם מהלך זה צבר לא מעט מתנגשים ובראשם ראשי המועצות האזוריות. לדבריהם, הם אינם מעוניינים לספק שירותים לתושבים מחוץ לאזורם ואת השטח הפנוי הנותר להם הם מעדיפים לנצל לבניה לוגיסטית שתשרת את תושבי המקום. כמו-כן, מעלים ראשי המועצות האזוריות את הסוגיה לפיה בית קברות תורם לאווירה נוקשה ועגמומית, שאינה תמיד משתלבת עם התדמית שהם מעוניינים ליצור לאזור מגורים מסוים. בנוסף, הציבור עצמו מביע חוסר שביעות רצון מהמהלך, בשל הנורמה לפיה בית קברות נמצא במרחק סביר יחסית מביתם של אלו שאיבדו את יקיריהם. אנשים אינם מעוניינים לנסוע מרחק רב ומביעים את התנגדותם לקבירת יקיריהם במועצה אזורית שאינה קשורה אליהם. 

העתיד של תכנון בתי קבורה 

כפי שמראים כל הנתונים, האוכלוסייה בישראל מפגינה קצב גידול מרשים ובעוד דור אחד נגיע כבר למצב בו תכנון בתי עלמין יצטרך להיות מאופיין ביצירתיות של ממש, על-מנת לעמוד בביקוש שרק ילך ויגדל. על-אף שתוחלת החיים הולכת וגדלה, המוות הוא חלק בלתי נפרד ממנה והתמודדות עמו בשלב זה או אחר היא בלתי נמנעת. לכן, תכנון בתי קברות עתידיים צריך להתחיל כבר מעכשיו וכפי שניתן ללמוד מהדברים, כבר החלו כמה מהלכים משמעותיים בנושא. יחד עם זאת, יש להמשיך ולבחון מגוון פתרונות יצירתיים שיאפשרו לכל אדם להיקבר בכבוד בהתאם לדתו ודת משפחתו ובהתאם לנסיבות בהם נפטר או נפל – אזרחיות או צבאיות. אין לדעת מה צופן התחום בעתיד, אך יש לשמור על קדושת המתים ונוחות המשפחות המלוות אותם בדרכם האחרונה בכל מחיר. סביר להניח שבניית בתי עלמין מרווחים בעלי ארכיטקטורה חדשנית יחסית, הוא נושא שילווה את הישראליות ויצבור תאוצה בעלייתו לסדר היום הציבורי, ככל שקצב גדילת האוכלוסייה ילך ויגבר.